#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרעא. לוה שמת והשאיר יתומים קטנים מה הדין ומדוע 1) לחייב את היתומים לפרוע במלוה ע""פ ובשטר 2) אם לא רצו לפרוע 3) אם הודה לפני מותו שלא פרע? "	"1) פטורים. לרב פפא דפריעת בע""ח מצוה ויתומים קטנים אינם בני מצוות. לרב הונא בריה דרב יהושע שיש לחשוש שאביהם בחייו התפיס למלוה צררי. לרשב""ם מיירי במלוה ע""פ אבל במלוה בשטר לכו""ע חייבים. לתוס' (ד""ה ואם) נחלקו במלוה בשטר, אבל במלוה ע""פ לכו""ע פטורים <sup>שמד</sup>.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה מקמי) שנפרע מן הערב <sup>שמה</sup>דחשיב שאין ללוה נכסים, ואין הערב יכול לדחותו עד שיגדלו היתומים <sup>שמו</sup>.<br>3) לצררי אין לחוש ולכן לרב הונא בריה דרב יהושע גובים מהיתומים, לרב פפא אין גובים עד שיגדלו, והלכה כרב הונא שגובים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שמד.  כן פירש דברי התוס' בקובץ שיעורים אות תרמט.
<br>שמה.  כתב המהרש""א שכל דבריהם אלו לשיטת ר""י בתוספות דבמלוה בשטר נמי אינו יכול לגבות מיתומים עד דגדלי, אבל להרשב""ם דיכול לגבו ת מיתומים קטנים במלו ה בשטר אינו נפרע מן הערב, דהא יש נכסים ללוה דהיינו לגבו ת מיתומים.
<br>שמו.  והרשב""א הביא את דברי הרמב""ן שאינו גובה לא מן הערב ולא מן הקבלן אלא ממתינים עד שיגדלו היתומים. והרא""ש  (סי' מ)  כתב שבערב אינו גובה מן הערב וימתין ליתומים שיגדלו ואילו בקבלן יתבע את הקבלן והוא יתבע את היתומים כשיגדלו .</span>"	בבא בתרא קעד. - קעד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרעב. תניא ערב שהיה שט""ח שכתוב בו התקבלתי יוצא מתחת ידו גובה מיתומים. מי כתב ומדוע גובה? "	"לרשב""ם לרב הונא בריה דרב יהושע גובה באופן שהלוה מודה שלא פרע. לרב פפא מיירי שהמלוה כתב לערב התקבלתי כדי שיהא הערב מוחזק בשטר ולא תחשב כמלוה ע""פ, ובמלוה בשטר מודה רב פפא שגובים מהיתומים.<br>ולתוס' (ד""ה ואם) מיירי שהלוה כתב בשטר התקבלתי מן הערב כדי ליפות כחו אף אם עדיין לא יתבענו המלוה. לרב הונא בריה דרב יהושע גובה משום שבאופן כזה אין רגיל להתפיס צררי לא למלוה ולא לערב. ולרב פפא כתב כן כדי שיהא כח לגבות מן היתומים ושעבד נכסיו לזה."	בבא בתרא קעד.- קעד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרעג. ערב דכתובה 1) מדוע אינו משתעבד 2) מדוע משה בן עצרי השתעבד לכתובת כלתו? 	"1) מצוה הוא דעבד ולאו מידי חסרה. ופירש רשב""ם המשדך בזיווגן אין דעתו לפרוע הערבות אבל מתכוין לזווגן, שע""י ערבות זו מתרצין, ולאו מידי חסרה לאשה דטב למיתב טן דו, ולטובתה נתכוין.<br>2) קבלן הוה. ולמ""ד שכשאין לבעל נכסים אין הקבלן כתובה משתעבד צ""ל שבשעת כתיבת הכתובה היו לבעל נכסים ואח""כ התקלקלו ואיבעית אימא שאב שנעשה ערב לכתובת בנו משעבד עצמו אפיי אין לבנו נכסים. ומשמע בתוס' (ד""ה בר) שלתירוץ זה אפשר להעמיד אף בערב סתם <sup>שמז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שמז.  וכן מבואר להדיא ברא""ש  (סי' מד).</span>"	בבא בתרא קעד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרעד. שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן, ואילו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי, אם לא אמר תנו אין נותנים 1) מאי שנא 2) ולאיזה ענין נאמן? 	"1) בשני המקרים למלוה היה שטר.בהקדיש מיירי שהשטר היה מקוים ולכן גובה. כשלא הקדיש מיירי שהשטר לא היה מקוים, אם אמר תנו קיים את השטר, אבל אם לא אמר תנו חיישינן שאולי כדי שלא להשביע את בניו אמר כן ואין הפלוני גובה עד שיקיים את שטרו.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה הא) שנאמן לענין שהפלוני יגבה מההקדש בלא שבועה."	בבא בתרא קעד: - קעה. ותוס'		
